עיניהם של ישראלים רבים נישאו אל השמיים, או לפחות אל מסכים שהציגו את הנעשה בשמי ארה"ב. בלילה שבין חמישי לשישי לפני כשבועיים שוגרה מקייפ־קנוורל החללית הישראלית "בראשית", והחלה את דרכה הארוכה אל הירח כשהיא נושאת עמה ציוד לניסוי מדעי, פריטים ארציים שונים, וכפי שביקש ראש הממשלה – גם את התנ"ך, צרוב על דיסק־און־קי. אבל עם כל הכבוד לחלוצת החלל שלנו, בקהילה האסטרונומית העולמית מתחוללת בחודשים האחרונים סערה סביב עצם שמיימי אחר לחלוטין. וכשיצליחו לפענח את מהותו, ייתכן שתהיה לכך השלכה מרחיקת לכת גם על האופן שבו קוראים את התנ"ך.
הכירו את אומואמואה, עצם שטוח דמוי דיסקית־ענק, שקוטרו מוערך ב־60 עד 150 מטרים. לפני מעט יותר משנה הפעיל אומואמואה פעמוני אזעקה על פני כדור הארץ, כשהגיע לפתע ממרחקים ונצפה בתחומי מערכת השמש שלנו. ממש כמו כוח חפ"ק שמוקפץ לבדוק חשש לחדירה למוצב צבאי, הוזעקו אסטרונומים כדי לבדוק את זהות הפולש ולהחליט איך צריך להתנהל מולו. לאחר שחישבו מסלולים וכוחות פיזיקליים הם קבעו כי ככל הידוע, זהו הגוף הראשון שהגיע מחוץ למערכת השמש ונכנס אל תוככיה. כמה מהם הרחיקו לכת עוד יותר: פרופ' אבי לייב וד"ר שמואל ביאלי – הראשון עומד בראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הארוורד, השני פוסט־דוקטורנט שלו – פרסמו בכתב־העת המדעי Astrophysical Journal מאמר דרמטי, המעלה ברצינות תהומית את האפשרות שאומואמואה איננו אלא חללית שנשלחה הנה בידי יצורים מכוכב אחר.
לייב (56), כפי שאפשר לנחש, הוא ישראלי במקור. נולד במושב בית־חנן, למד פיזיקה באוניברסיטה העברית, וגם עבד במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. כבר עשורים הוא בהארוורד, ובשנת 2011 מונה לראש המחלקה לאסטרונומיה שם. בריאיון לעיתון הארץ לפני שבועות אחדים הכריז לייב כי "הודות לטלסקופ החלל קפלר, היום אנחנו יודעים שיש יותר כוכבי לכת כמו כדור הארץ מאשר גרגירי חול על פני כל החופים”. גם הדיוטות גמורים בענייני אסטרונומיה אמורים להיתקף רטט לנוכח המחשה שכזו. לפי המדען הבכיר, ביקום יש שני מיליארדי טריליוני כוכבים (הספרה 2 ואחריה 21 אפסים) שבהם יכולים, תיאורטית, להתקיים חיים תבוניים. כפי שיתברר להלן, רוב האסטרונומים סבורים שמבחינה הסתברותית גרידא, היצע כה עצום של כוכבי לכת חייב להכיל כמה וכמה כוכבים בעלי "אנושות" משלהם.
הספק־חללית־ספק־אסטרואיד המדובר הגיע אלינו מכיוון וגה, הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נבל, המרוחקת 26 שנות אור מכאן. גילה אותו, לפני כשנה וחצי בלבד, אסטרונום קנדי בשם רוברט ווריק, שהשתמש בטלסקופ Pan־STARRS במצפה הכוכבים הלאקאלה שבהוואי. בשפה ההוואית, "אומואמואה" פירושו "שליח ראשון שבא מרחוק", או בקיצור – סייר. העב"ם הזה היה אז במרחק 33 מיליון קילומטר בלבד מכדור הארץ, כלום במונחים קוסמיים.
אומואמואה התנהג בצורה משונה במיוחד, אפילו מחשידה. את מישור המילקה – שעליו סובבים השמש, כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת של המערכת – חצה הגוף המסתורי במהירות כמה שבועות קודם לאיתורו, כשחלף בין השמש ובין כוכב חמה. זמן קצר אחר כך ביצע פניית פרסה, שב וחצה את המישור הזה, והסתלק. בימים אלו הוא עושה את דרכו לכיוון קבוצת הכוכבים פגסוס.
ההתנהגות המוזרה של העצם החללי בלבלה את המדענים. תחילה הם סברו שמדובר בכוכב שביט, אבל השובל המוכר, העשוי קרח, אבק או גז, לא נצפה במקרה של אומואמואה. אחר כך העלו השערה שזהו אסטרואיד רגיל, פשוט גוש אבן, אלא שכאשר העצם הסתובב על צירו, השינוי בבהירות שלו היה גדול לאין ערוך מכפי שמצופה מאסטרואיד מן המניין. שינוי בהירות של גוף קוסמי נובע כנראה משני גורמים: ראשית, הוא מסתובב בחלל סחור־סחור סביב עצמו; ושנית – אורכו גדול לפחות פי עשרה מה"עובי" שלו. ייתכן שאומואמואה הוא בעל צורת סיגר, אבל האפשרות הסבירה יותר לדעת החוקרים היא שצורתו מזכירה פנקייק. על אף המהירות העצומה שלו, מהירות שאף חללית מתוצרת כדור הארץ עוד לא הגיעה אליה, המסע מנקודת המוצא המשוערת שלו למערכת השמש ארך כ־600 אלף שנה. ואם לקבל את ההסבר של לייב – לחלוטין לא איש חובב קונספירציות או מדע בדיוני – אומואמואה לא "הגיע" אלינו, אלא חיכה בסבלנות במקום כמו מצוף בים, עד שמערכת השמש הגיעה אליו.
עצם שמימי שממתין במקום הוא תופעה נדירה ויוצאת דופן, מה שהוסיף לחשדם של לייב וביאלי כי מדובר בעצם חכם. במאמר נוסף פירט לייב שישה מאפיינים אחרים שהופכים את אומואמואה לגוף חריג, שאיננו דומה לאף אסטרואיד או שביט שנצפו אי פעם. כך למשל, נתונים שהגיעו מטלסקופ החלל האבל בקיץ האחרון העידו שהפנקייק המסתורי הגביר את מהירותו במהלך ביקורו באזור, באופן שלא יכול להיות מוסבר רק בכוח הכבידה של השמש. איזה כוח גרם אם כן לאומואמואה להאיץ? לפי לייב וביאלי, הייתה זו דחיפה. לשיטתם, ייתכן שהגוף איננו אלא מפרש סולרי, מפרש שמש, שנבנה בידי ציווליזציה חוצנית ונשלח במכוון למערכת השמש שלנו, כדי לאסוף מידע. מפרש שמש הוא כבר מושג שמעורר אסוציאציות של מדע בדיוני. זהו מתקן בעל שטח פָּנים גדול ועובי מינימלי, המשמש להנעת חללית בלחץ קרינת השמש. הרעיון של בניית מפרש כזה הוצג לראשונה לפני כמאה שנה, ב־1920, בידי מהנדס הרקטות הסובייטי פרידריך זנדר, אך החל להיות מיושם רק בשנים האחרונות ממש.
כאשר קרינה פוגעת במפרש כזה, הוא נהדף ממנה והלאה. ככל שתוחזר מהמפרש קרינה רבה יותר, כך הוא יוכל לספק דחף גדול יותר ל"מפרשית השמש" – החללית המחוברת אליו. כדי לנצל את הקרינה המגיעה מכוכבים רחוקים או לחילופין ממקור אור מלאכותי שמחובר למפרשית, שטח הפנים של המתקן הזה צריך להיות עצום. בחלל הרי לא משלמים ארנונה לפי מטר רבוע, ולכן אין הגבלה ממשית על רוחבם של המפרשים, שעשוי להגיע לחצי קילומטר.
כאמור, על אף ההיסטוריה הארוכה של העיסוק התיאורטי בנושא, רק במאה ה־21 הגיעה הטכנולוגיה לשלב הניסויים המעשיים. בשנת 2010 שיגרה יפן לעבר כוכב הלכת נוגה את החללית הניסיונית איקרוס, שהייתה הראשונה להשתמש במפרש שמש כמערכת הנעה מרכזית במסע בין־כוכבי. ב־2016 הכריזו הפיזיקאי ואיל ההון יורי מילנר, המדען סטיבן הוקינג (שהלך לעולמו מאז), מרק צוקרברג ואישים נוספים, על מיזם לפיתוח מפרשיות שמש שמהירותן תגיע לחמישית ממהירות האור, כדי לחקור את מערכת השמש אלפא קנטאורי. המערכת השכנה הזו מרוחקת ארבע שנות אור מכדור הארץ, מה שאומר שהמסע לשם ייארך עשרים שנה. כדי להניע קדימה את המיזם עצמו, מונה פרופ' לייב למנהלו המדעי.
אולי בגלל עיסוקו שלו, מפרש שמש היה הרעיון הראשון שהעלה לייב כאשר נתקל באומואמואה ובנתונים המשונים. לדבריו, מתקן כזה יכול לשרוד בחלל הפתוח גם מיליארדי שנים. לפי ההשערה שהפריח, המפרשית שנתגלתה כעת שוגרה מכוכב אחר בעבר הרחוק מאוד, ושרידיה עוד ממשיכים להתגלגל בחלל אנה ואנה. ייתכן אף שהציוויליזציה שבנתה את החללית כבר מזמן איננה קיימת, אבל מעשי ידיה עוד סובבים בשטח. התיאוריה הזו מניחה כמובן שהידע הטכנולוגי שהאנושות מגיעה אליו רק בימים אלו, היה בידי ישויות זרות מכוכבים רחוקים כבר לפני מאות אלפי שנים – הזמן הנדרש לגוף כמו אומואמואה כדי להפליג מנמל המוצא שלו ועד אלינו.
"ייתכן שהגוף שנצפה איננו אלא מפרש סולרי, שנבנה בידי חוצנים ונשלח במכוון למערכת השמש שלנו, כדי לאסוף מידע. מתקן כזה יכול לשרוד בחלל הפתוח גם מיליארדי שנים. ייתכן אף שהציוויליזציה שבנתה את החללית כבר מזמן איננה קיימת, אבל מעשה ידיה עוד סובבים בשטח"
ונהי בעינינו כחגבים
עד כאן התיאוריה, וכעת לתגובות, ובעיקר להשלכות הפילוסופיות שלה.
פרופ' גיורא שביב (82), אסטרופיזיקאי בכיר מהטכניון, שותף להערכה שבכוכב כלשהו קיימים יצורים בעלי תבונה כמו זו של בני האדם, אם לא יותר. "הסיכוי לכך גבוה מאוד", הוא אומר. "מכיוון שאין לנו מושג באיזה שלב של התפתחות נמצאות תרבויות אחרות, ייתכן מאוד שהן הרבה יותר מתקדמות מאיתנו, ואנחנו לגביהן רק כחגבים".
והיה אם יתגלו יצורים מכוכב אחר, מה זה יגיד על האנושות בכדור הארץ?
"זו תהיה התגלית הגדולה ביותר של האנושות, ויהיו לה משמעויות אדירות מהמון בחינות. למשל, אם גם אצלם קיימת קבוצה שטוענת שהיא העם הנבחר, אולי נצטרך לחשוב מחדש על התיוג שלנו ככזה".
גליליאו גליליי כמעט הוצא להורג אחרי שטען כי כדור הארץ מקיף את השמש, ולא להפך. האם להערכתך גילוי קיומם של חוצנים ישפיע על יחסי מדע־דת?
"בוודאי. ההשפעה תהיה הרבה יותר גדולה מכל מהפכה מדעית שהתרחשה על פני כדור הארץ".
הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, בעבר שר המדע והטכנולוגיה וכיום נציב שירות המדינה, דווקא משוכנע שגילוי עתידי של חייזרים אינו אמור להעיב על האמונה היהודית. "למה שזה יהווה בעיה מבחינתנו?", שואל פרופ' הרשקוביץ. "להרבה מאוד דברים שקיימים ביקום אין זכר בתנ"ך ובמקורות היהדות. התנ"ך איננו ספר מדע ולא ספר ביולוגיה. כוכב מאדים מוזכר בתנ"ך? ושבתאי? התרחקות הגלקסיות, שהוכחה במאה שעברה, איננה מופיעה אצלנו אפילו ברמז. איך הן נוצרו ומה יש בהן – גם כן לא מוסבר במקורות".
אין התייחסות ביהדות לשאלת קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ?
"לחלוטין לא. ובאותה מידה, בשום מקום בתורה לא כתוב שרק מה שנברא פה לעינינו, הוא ואין בלתו".
תיאוריית המפץ הגדול עולה בקנה אחד עם תיאור הבריאה בספר בראשית. האם גם תגלית על קיומם של חוצנים תתיישב עם האמונה היהודית?
"היא יכולה להסתדר עם היהדות. היא בוודאי לא מפריעה לה או שוללת אותה".
מבחינת הייחודיות של הקיום האנושי, מה תעשה לנו הידיעה שאנחנו לא לבד ביקום?
"אולי נמצא יצורים שנוכל ללמוד מהם יותר, כי האנושות מנסה להפיק ידע מכל גילוי חדש. אבל זה לא ישפיע על חיינו".
לחילופין, אם יום אחד יוכח שאין חיים מחוץ לכדור הארץ, מה זה יאמר לנו ועלינו?
"אינני יודע אם אפשר להוכיח דבר כזה. הרבה יותר קל להוכיח שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, מאשר להוכיח שאין. כדי להוכיח שהם קיימים – צריך רק למצוא אותם. לעומת זאת, כשיש אינספור כוכבים וגלקסיות – איך תוכיח שבכל אלו אין כלל חיים?"
שלא כמו פרופ' הרשקוביץ, פרופ' נח דנא־פיקארד מבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים ("המרכז האקדמי לב") דווקא מוצא ממשק בין המקורות היהודיים לבין נושא החיים מחוץ לכדור הארץ. "היו מחכמינו שכתבו שייתכן שחייזרים קיימים, אבל לא ייתכן שמדובר בנפש חיה כמותנו. כלומר, הם אינם יצורים בעלי בחירה חופשית, כי רק האדם הוא כזה. מהתיאור בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית עולה שהאדם מוגדר כמי שיש לו בחירה חופשית, כנזר הבריאה, והבריאה היא הרי כל היקום על מיליארדי שנות האור שלו, לא רק כדור הארץ.
"בגלל התיאור הזה, יש מהחכמים שטוענים שהיקום האינסופי קיים כולו רק לצרכים שלנו, החיים פה עלי אדמות. זה לכאורה אבסורד: כדור הארץ נמצא יחסית בשולי הגלקסיה שלנו, ועם כל הכבוד, גם השמש היא כוכב די בינוני. אבל לפי אותה תפיסה, ייתכן שכל המרחבים העצומים הללו הם מעבדה ענקית שטומנת אפשרויות לאנרגיות שלא יעמדו לרשותנו באופן אחר. מצד שני, קראתי מאמר שטען את ההפך – לשיטתו, לומר שאין אפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ זו כפירה, כי פירושו של דבר להגדיר את גבולות הגזרה של הקדוש ברוך הוא, מה שלא נמסר בידינו".
ולאן אתה נוטה במחלוקת הזו?
"אין בידי להכריע בין שתי ההשקפות. ככלל, אין צורך לחפש במדע אישור לאמיתות התורה. לחקור את העולם ולגלות אותו זה דבר חשוב מאוד בפני עצמו".
"יש מהחכמים שטוענים שהיקום האינסופי קיים כולו רק לצרכים שלנו, החיים פה עלי אדמות. ויש טענה הפוכה – לומר שאין אפשרות לחיים מחוץ לכדור הארץ זו כפירה, כי פירושו של דבר להגדיר את גבולות הגזרה של הקדוש ברוך הוא"
פרופ' דנא־פיקארד מדגיש שמלבד פרופ' לייב, רוב מוחלט של האסטרופיזיקאים סבורים שאומואמואה הוא גוש אבן ולא יותר, ודאי לא אמצעי ריגול של חייזרים. באשר לשאלה העקרונית בדבר קיומם של חוצנים, אין לו דעה מוצקה: "יש פנים לכאן ולכאן. רבים שואלים – אם אמנם קיימות ציוויליזציות כאלו, איך זה שעוד לא גילינו אותן? על כך אפשר להשיב בקלות. עד כמה שהמדע שלנו מתקדם, שום דבר לא יכול לנוע מהר יותר ממהירות האור. אנחנו התחלנו לשדר גלים ברדאר ובאמצעים אחרים רק לפני כ־150 שנה, אז עם כל הכבוד, כמה רחוק הם כבר מסוגלים להגיע בזמן הזה? הם עדיין לא כל כך התרחקו מכאן. כך גם בכיוון ההפוך: אם קיימת ציוויליזציה דומה מחוץ למערכת שלנו, והיא הגיעה לרמה מסוימת של פיתוח טכנולוגי והתחילה לשדר גלים אלקטרומגנטיים, ייתכן שהגלים שלה פשוט עוד לא הגיעו אלינו. קיימות אמנם ביקום תופעות אסטרונומיות כאלו ואחרות של גלים, ותמיד קם מישהו שטוען שמדובר בחוצנים, אבל רוב המומחים לא מקבלים זאת ומחפשים פתרונות אחרים".
השיטה של המדענים שמחפשים חיים מחוץ למערכת השמש, אומר פרופ' דנא־פיקארד, היא לנסות לאתר כוכבי לכת חיצוניים שדומים באופיים לכדור הארץ – כלומר, לא קרובים מדי לשמש שלהם וגם לא רחוקים מדי, כך שיתאפשר בהם קיום של מים במצב צבירה נוזלי. מצאו כבר כמה מועמדים מתאימים לפי הקריטריונים האלה. בנוסף, כוכב לכת כזה צריך להיות עשוי אבנים, בדומה לכדור הארץ ומאדים למשל, ולא גזים, כמו צדק או שבתאי.
"באופן טבעי אנחנו מחפשים חיים דומים לאלה שאנחנו מכירים מכאן, אבל מי יודע – אולי ישנן צורות חיים אחרות לגמרי? אפילו בכדור הארץ, בעומק של 8,000 מטרים ויותר מתחת לפני הים, נמצאו צורות חיים שמתקיימות גם בלי אור ובלי חמצן. בעניין הזה צריך לדבר בהרבה ענווה. עד עכשיו, מכל מקום, הניסיונות לאתר חיים מחוץ לכדור הארץ לא העלו כל תוצאה".
ואם יתברר שאנחנו לא לבד, מה תעשה הידיעה הזו לתחושת הייחודיות האנושית? מה יהיה על ה"אתה בחרתנו"?
"לנו זה לא ישנה, כי התורה הרי פונה אלינו: 'והייתם לי סגולה מכל העמים'. הייחודיות של עם ישראל איננה תלויה בדבר. היא לא נוגעת למיקומנו בגלקסיה, אלא לרמות הנשמתיות".
מלחמת הכוכבים של ספר שופטים
פרופ' שלום רוזנברג, לשעבר ראש החוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מרחיב את היריעה באשר להשלכות התיאולוגיות שעשויות להיות לגילוי חוצנים. שאלת קיומם של חייזרים, הוא מספר, עלתה כבר מזמן בספרות התורנית: הרב פנחס אליהו הורביץ מווילנה (1765־1821) התייחס לסוגיה ב"ספר הברית", שכתב בשלהי המאה ה־18. "הוא היה כנראה הראשון בבית המדרש היהודי שכתב ספר על המחשבה המודרנית ועל המדע המודרני", אומר רוזנברג. "כבר בחלק הראשון שלו עולה השאלה האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ. זאת בעקבות פסוק בשירת דבורה שבספר שופטים – 'הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא' (ה', כ). היו מחכמינו שראו בזה לא יותר מתיאור ציורי האופייני לשירה, אבל חכמים אחרים כבר הכבירו מילים על פשר אותה מלחמה של הכוכבים. הרב הורביץ התקדם צעד נוסף וטען שזוהי התייחסות לקיומם של חיים אנושיים בכוכבים אחרים. הוא דווקא ראה בזה עדות לייחודיות האנושית".
הנה כמה משפטים נבחרים ממאמר ג' בספר הברית: המחבר מתייחס לטענה של מדעני התקופה ההיא, שסברו "שכל הכוכבים הם עולמות גשמיים ממש, ובהם אדם ובהמה כמו בעולם הזה ממש. וראייתם הוא: אם הקטן (כדור הארץ – א"ס) מיושב, הגדולים לא כל שכן? הייתכן שבכל הכדורים הרבים והגדולים אשר ברא א־לוהים, לא יהיה מיושב אלא זה הקטן בלבד והשאר יהיו בטלים? הלא הדבר דומה לשדה גדולה אלף פרסאות שלא יהיה בה אלא שיבולת אחת נזרעת".
הרב הורביץ מצידו הטיל ספק באפשרות לקיומם של חיים אנושיים בכוכב הלכת שבתאי, בגלל הקור העז השורר בו: "איך אפשר להיות בני אדם יושבי שבתאי, ולפני קרתו מי יעמוד?". לגבי כוכבים אחרים ברחבי היקום הוא סבר "שיש בהם יישוב", והיה נחרץ לגבי טיבם של היצורים החיים שם: "אין ספק שאין באחד מהם בני אדם בצלמנו כדמותנו ובעלי בחירה, אף כי יכול להיות שהמה בעלי שכל ומדע. כי כבר נודע שאי אפשר להיות הבחירה אלא במזג האדם על פני האדמה הזה. על כן אין מקום לתורה ולעבודה (אלא) רק בעולם הזה. ולכן אין הקדוש ברוך הוא מקבל נחת רוח (אלא) רק מעולם הזה, ולכן הוא תכלית כל הבריאה".
ובחזרה לזמננו ולפרופ' רוזנברג: "קיים כאן פרדוכס שהמאמינים טרם פתרו. כדי שהחיים הקטנים שלנו יהיו אפשריים, נברא יקום עצום הרבה מעבר להכרחי. הרב הורביץ כבר הבין את הסתירה המובנית כאן, אבל כיום אנחנו מכירים את ממדי היקום עוד יותר ממנו. האומנם כל האינסוף הזה נוצר בשביל כדור הארץ הקטן והאדם הקטן שעליו? הרי המרכיבים שבונים את העולם שאנחנו חיים בו הם תוצאה של מקריות איומה ובלתי אפשרית. זה כמו לזכות בלוטו כמה פעמים ברציפות.
"למעשה כבר חווינו פעם בתולדות האנושות חוויה דומה למפגש עם חייזרים – כאשר גילו את אמריקה ואת ילידיה. נכון, זה לא היה אדם שונה מהותית מהאדם האירופי, ובכל זאת הוא היה שונה. וגילינו אז משהו מעניין: בסופו של דבר, א־לוהים היה גם שם, באמריקה. קח את האמירה של אחד הפילוסופים, שלפיה השכל של האל איננו השכל של האדם, אבל המוסר של האל הוא המוסר של האדם – ועכשיו תחשוב לדוגמה על האינדיאנים. מה אפשר היה ללמוד מהמפגש הראשוני איתם, בעת גילוי אמריקה? הייתה להם דת, ולפי כמה חוקרים הם אפילו היו מונותאיסטים. היו בהם כאלו שעבדו לכל מיני כוחות, אבל בייחוד בדרום אמריקה נמצאו אז ילידים שהאמינו באל אחד".
אתה חושב שלחייזרים, אם יימצאו, תהיה אמונה דומה לשלנו?
"בהקשר הזה צריך לזכור שאנשי המבול לא נשפטו על כך שלא הניחו תפילין, אלא על שפגעו והתעללו איש ברעהו. באותה מידה, ייתכן שעל היצורים האלה מוטלות מצוות שונות משלנו, אבל בהכרח יהיה גם להם המוסר של התורה, שבלעדיו אין קיום. אם יוצאים מנקודת הנחה שהמוסר הא־לוהי הוא המוסר האנושי, מה לי כדור הארץ ומה לי כוכב שמרוחק מכאן מאה אלף שנות אור? אותו אל קיים גם שם, ואותה אמונה בו קיימת גם שם. א־לוהים יש רק אחד".
ואם קיימים שם יצורים שטוענים שהם העם הנבחר, מי צודק?
"אכפת לך שיהיו שני עמים נבחרים?"
החוצן מהשטן
מה חושבים על חוצנים הוגי הדעות בדתות האחרות? בשתי הדתות המונותאסיטיות הגדולות, המונות מיליארדי מאמינים, קיים מן הסתם מגוון של תפיסות בנושא, ואנחנו יכולנו רק לדגום אקראית. לפי שייח' ריאד אחמד, איש דת מוסלמי מצפון הארץ, לאסלאם אין עמדה עקרונית בסוגיה הזו: "במקורות שלנו מתוארים שלושה סוגי יצורים תבוניים: בני אנוש; השדים, שבראשם השטן, והמכשפים עומדים איתם בקשר; והמלאכים, שבראשם ניצב גבריאל. אין התייחסות לחייזרים".
איך מתוארים השדים באסלאם?
"הם מסוגלים לראות אותנו, ואילו אנחנו לא רואים אותם. הראשון ששלט בשדים הוא שלמה המלך, שבנה בעזרתם את בית המקדש בירושלים. הם סייעו לו להביא את העצים מלבנון".
אם קיימים שדים, למה שלא יהיו קיימים חייזרים?
"בהחלט ייתכן, אבל מדובר במדע חדש. בזמן הנביא מוחמד, שחי במדבר, לא היו חלליות ולא הגענו למדע ברמה הזו. אין איסור להאמין בקיומם של חייזרים, אבל בזמנו הנושא פשוט לא עלה לדיון. גם הרבה דברים אחרים לא עלו לדיון. למשל, אין פסוק בקוראן שאומר שאסור לעשן. לאסלאם פשוט אין דעה בעניין".
בספר שכתב בסוף המאה ה-18, הרב פנחס אליהו הורביץ הטיל ספק באפשרות קיומם של חיים אנושיים בכוכב הלכת שבתאי, בגלל הקור העז. כוכבים אחרים לדעתו מיושבים, אבל "אין ספק שאין באחד מהם בני אדם בצלמנו כדמותנו ובעלי בחירה, כי כבר נודע שאי אפשר להיות הבחירה אלא במזג האדם על פני האדמה"
בקרב הנוצרים קיימות דעות קוטביות באשר לאפשרות קיומם של חוצנים. "צפייה־כביכול בחייזרים עוינת את האמונה ומסיטה את עינינו מהאל לכיוון דברים שאינם ממנו", אומרת לנו מרגי פזדירץ, סופרת וכומר מאוקלהומה שמשתייכת לחוג אוהדי ישראל שם. "קיימת כת שלמה, נוצרית לצערי, שמחוברת מאוד לעניין הזה. קניתי פעם וידאו עם המסרים שלהם כדי לראות בעצמי במה מדובר, וחמישים הדולרים ששילמתי עליו היו בזבוז הכסף המטופש ביותר בחיי. התיעוב שעוררו בי המסרים שלהם היה כה גדול, עד שהוצאתי את הדיסק מהמערכת בטרם עת. זהו גם בזבוז זמן, כאשר קיים ערך הרבה יותר גדול בקריאת התנ"ך והברית החדשה.
"בשנים האחרונות היו שטענו כי ראו עצם בלתי מזוהה מעל כיפת הסלע, והעולם הנוצרי געש בשל כך. ושוב, זו הסטה מדרך האל. מה הרוויחו מה'תגלית' הזו? כלום. אנחנו חייבים להתמקד בדברי האל ולא ב'תצפיות' כאלו ואחרות, בוודאי כאשר קיימים דברים רבים כל כך בעולם האמיתי שמחייבים את תשומת ליבנו, כדוגמת ההידרדרות של בני אנוש לשחיתות מוסרית".
קים טראופ, מנכ"לית ארגון נוצרי־אמריקני של ידידי ההתיישבות ביש"ע, אומרת דברים דומים: "כנוצרייה אני מאמינה שקיימת רק צורת חיים תבונית אחת – בני אדם. התנ"ך מכריז בבירור שאלוהים ברא את האדם בצלמו, ובחוכמתו הגדולה הוא פיזר את הכוכבים על פני השמיים. דוד המלך מדבר בתהילים על אלוהים שיצר את הכוכבים והעניק להם שמות: 'כי אראה שמיך מעשי אצבעותיך, ירח וכוכבים אשר כוננתה' (ח', ד), 'המונה מספָּר לכוכבים, לכולם שמות יקרא' (קמ"ז, ד). הוא ברא דברים מדהימים רבים, אבל הבריאה הגדולה ביותר שלו היא האנושות, שנבראה בצלמו שלו".
למלאכים ושדים יש מקום באמונה שלה: "התנ"ך מדבר רבות על ישויות שמימיות, ממדים רוחניים. אני באופן אישי מאמינה שכל 'מראה' של חייזרים בחלל החיצון, הוא אשליה שמקורה בשטן. קיים שטן בעולם, ומטרתו היא להניא את האנשים מאמונתם באל. בספר דברים (ד, יט), א־לוהים מזהיר את בני ישראל מלסגוד לגרמי השמיים: 'פן תישא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמיים ונדחת והשתחווית להם ועבדתם'.
"בברית החדשה, באיגרת השנייה אל הקורינתים, מזהיר אותנו פאולוס ש'השטן עצמו מתחפש למלאך אור', ובבשורה על פי יוחנן מוסבר ש'השטן… אין אמת בו. כי שקרן הוא ואבי השקר'. הטענה לקיומם של חייזרים תבוניים היא השקר היעיל ביותר, כי היא מערערת את האמונה שאת בני האדם ברא א־לוהים בצלמו. זה מסיט את המוקד מא־לוהים ומתוכניתו שנועדה לאנושות, ומעביר את הדגש לדבר בלתי מציאותי. האם אין זו המטרה הסופית של השטן, להסיט את האנושות מן הסגידה לאל? אם אנחנו מתמקדים במציאת חייזרים, הדבר פוגם במיקוד שלנו באל כיוצר האנושות ובורא היקום, בורא כל מה שאנחנו רואים סביבנו".
האם ביקור אומואמואה במערכת השמש שלנו מקרב את הרגע שבו נדע האם חייזרים הם מציאות או אשליה? פרופ' שביב סבור שהתשובה שלילית לחלוטין. את פרשנותו של פרופ' לייב לעצם המסתורי הוא דוחה נחרצות: "אלה חלומות באספמיה. יש לנו רק השערות, ובתור השערה, ההצעה של פרופ' לייב נראית לי פראית. כל מטרתה היא לכבוש את כותרות העיתונים".
הוא טוען שאי אפשר להסביר בצורה אחרת את התנועה של אומואמואה.
"העובדה שלאבי לייב אין הסבר, או שהיום אנחנו לא יודעים מה ההסבר, לא אומרת שאי אפשר להסביר את התופעה".
אתה סבור שאומואמואה הוא גוף סלע רגיל?
"כן. אנחנו לא יודעים איך צורתו התקבעה, אבל באותה מידה אנחנו לא יודעים הרבה מאוד דברים לגבי מטאוריטים ורסיסי סלעים שנעים בחלל ומתנגשים זה בזה".
נניח שאכן קיימים יצורים תבוניים בחלל, בין אם הם שיגרו את אומואמואה ובין אם לא – כיצד ייתכן שהם טרם גילו אותנו?
"כי אנחנו לא מעניינים אותם".
אנחנו מתעניינים בהם, למה שהם לא יתעניינו בנו?
"אתה מתעניין בצפרדעים שחיות בהרי האנדים? אני לא. תזכור שהקִדמה הטכנולוגית שלנו החלה לפני 600 שנים לכל היותר, ואילו היקום קיים מיליארדי שנים. מהן 600 שנה? כלום, פסיק באבולוציה של היקום. את כיוון ההתפתחות העתידי שלנו איש איננו יכול לשער. אמנם הסופר ז'ול ורן תיאר דברים שלא היו אז במציאות, אבל גם הוא דיבר על המצאות שבתוך פרק זמן קצוב, לא יותר מחמישים שנה, הופיעו כולן. אתה יכול לומר לי אילו מכונות יהיו קיימות בעוד אלף שנים, וממה יפיקו אז אנרגיה?"
תודה לסנדרה ברא"ז על הסיוע בהפקת הכתבה.
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
